אוטומציה באינסטגרם – האם היא מתה וכיצד פייסבוק חקרה את הנושא?

מתחילת שנת 2017 עד סוף 2018, ביצעה פייסבוק מעקב ומחקר נרחב אודות המבנה של מערכות אוטומציה שונות לאינסטגרם. המטרה הייתה להכיר מקרוב את אופן הפעולה של אותם שירותים , לסקור את המודל העסקי של כל אחד ולהבין את נקודת המבט של הלקוח/ המשתמש הממוצע שחשבונות מסוג זה יוצרים עימו אינטרקציה באינסטגרם.

המחקר התמקד ב – 5 מערכות אוטומציה שונות, שנבחרו על פי דעת קהל בפורומים ציבוריים ומחתרתיים.

במאמר הבא יובאו נקודות עיקריות ממהלך הניסוי (בעיקר בכדי להמחיש עד כמה הרשתות החברתיות מכירות את מהלכי מערכות ה- AAS ועל פי אלו אסטרטגיות הן מופעלות) והמלצות להתמודדות עם סנקציות של אינסטגרם כלפי התופעה/ ניסויים דומים לאלו, שדי בטוח שעוד יופיעו בעתיד.

***AAS- קיצור של  automated archive system

פייסבוק יודעת הכל

עם התפתחות הסושיאל מדיה והפיכתה לפופולארית בכל העולם, החלו לצוץ כל מיני דרכים שעוזרות לתת ‘פוש’ בהרחבת החשיפה של משתמשים מסויימים (ובהמשך, עם צמיחת האיסנטגרם – קניית לייקים/ עוקבים), דבר שממש שינה את חוקי המשחק בתחום.

התחום תפס תאוצה בזכות 2 גורמים עיקריים – הראשון כלכלי והשני קשור לתפיסת העצמי במרחב הדיגיטלי: סטטוס ומוניטין חיובי ברשת החברתית = כסף ופופולאריות. כשלאינסטגרם יש כל כך הרבה משתמשים, כל מי שהופך למשפיען (כלומר מישהו או מישהי עם כמות עוקבים אדירה, 20 אלף ומעלה נניח) עשוי למשוך חברות ומותגים לתוכן שלו בשביל שיפרסם בפיד את המוצרים של אותה החברה או יזכיר אותה. במובן הפסיכולוגי/ חברתי, מעמד של ‘משפיען’ שווה ערך לסלב של ממש, רק שבשביל להפוך לכזה לא צריך בהכרח להיות ספורטאי/ שחקן בהוליווד. כולה צריך לתת לקהל את מה שהוא רוצה ולתחזק חשבון אינסטוש לתפארת.

בדיוק בגלל זה, חברות שפיתחו מערכות AAS החלו למכור את השירותים שלהם במחירים גבוהים ובכמויות בלתי נתפסות. קל להסביר זאת כשמסתכלים על בסיס השיווק המוצלח לצד רישום קליל – וכמובן האפשרות שהמערכות הללו פתחו (להפוך לכוכבי אינסטגרם בדרך קלה ובזמן קצר מהרגיל). על פי הניסוי, הרווח החודשי של כל שירות בתקופת המדידה נעו בין 200-300 אלף דולר, כשחברה אחת אף הגיעה ל-800 אלף דולר.

צוות מיוחד הוקם לצורך ביצוע המחקר – מטרתו המרכזית הייתה לא לשבש לחלוטין את פעילויות המערכות, אלא לבחון אילו פעולות נגד (בלוקים ומחיקת פעולות פולואו) הכי אפקטיביות מולם ומהי התגובה לכך ברמה הטכנית וברמה העסקית של אותם חברות).

הובן שכדי להשיג את הנתונים הכי מדוייקים וניתור מוצלח של פעולות הבוטים, חייבים ‘להכנס פנימה’ בתור לקוחות פקטיביים של אותם שירותים . דרך אגב, ג’ארבי לא נכללה בבדיקה.

בדרך הזו היה אפשר ליצור שליטה מוחלטת ולעקוב אחר התנהגות של ה – AAS ב’שגרה’ וגם לאחר שהחלו לצוץ חסימות של פעולות ואף הסרת משתמשים.

אז איך בעצם בוט עובד?

חשוב לציין שהטכניקות/ אסטרטגיות/ דפוסי התנהגות שהובאו בדו”ח התצפית של פייסבוק נכונים ל2017-2018. כמו שתבינו עוד כמה שורות, מדובר במשחק אין סופי בסגנון חתול ועכבר בין האלגוריתם של אינסטגרם למפעילי המערכות. לכן, אין זה מחייב שהבוטים הקיימים כרגע בנויים ועובדים באותה בשיטה.

מצד שני, כן נכון לומר שהיסודות הם די דומים.

אז ככה, פייסבוק מצאו שיש 2 דרכים פופולאריות להשטיט עליהן ניהול AAS

1. הקמת ‘רשתות קנוניה’ (כמעט ונעלמה מהנוף האינסטגרמי, יותר קלה לזיהוי) זאת אומרת שחברות מסויימות בנו מאגר עצום של פרופילים סינטטיים, שהמטרה שלהם הייתה להפציץ במעורבות את החשבונות של הלקוחות. בשביל לנסות ולטשטש את העקבות, החשבונות ה’אמיתיים’ הורידו עוקב במהרה לאותם חשבונות פקטיביים בשביל להכחיש כל קשר אליהם.

עם קצת ניתוח סטטיסטי איכותי, אפשר בקלות לאתר את מאגרי החשבונות הללו ולהבין בדיוק איזה חשבון עובד תחת השיטה המתוארת.

2. ניצול ‘עקרון ההדדיות’ ברשתות חברתיות (ובכלל בחיים) – זה מה שהחוקרים חיפשו בניסוי. כמובן שלא היה אפשר להתעלם ממערכות שפעלו לפי תבנית מספר 1, אבל השיטות היותר מתוחכמות לייצור אוטומציה באינסטגרם הם אלו שריתקו את פייסבוק.

למה הכוונה בהדדיות? חשבו רגע על חיי היום יום שלנו. נניח ונשב בבית קפה ומלצר יהיה נחמד אלינו ויגיש עם החשבון עוגיה, יהיה בנו רצון לתת לו טיפ בוודאות נכון? אז כך הדבר עובד גם בהתנהלות הוירטואלית שלנו באינסגטרם.

קיבלנו לייק ממישהו? בפעם הבאה שהוא יעלה תמונה אנחנו כנראה נזכור לו את זה. אם מישהו החל לעקוב אחרינו, נחזיר לו עוקב ישירות. זה הטבע האנושי שלנו – והוא מתאים את עצמו לכל מסגרת שנהיה בה.

רוב הבוטים פועלים על הנחת המוצא הזו ומתחילים בפעולות של מעקב או לייק במסות גדולות. הרי אם סבירות גבוה ש-5 אנשים יחזירו לנו עוקב אחרי שעשינו פולואו, דמיינו מה יקרה שנעשה את אותה הפעולה ל-400 משתמשים נניח (שגם אותם אנחנו נבחר בקפידה ולאחר חקר, כמו למשל אנשים שעוקבים אחרי פרופיל עם תוכן דומה לשלנו).

הבעיה באיתור חשבונות כאלה היא שיש אנשים שבאמת מסוגלים לשבת שעות על האינסטגרם ולהגיע למאות פעולות ביום. לכן, נקבע סף פעולות לכל סוג חשבון, שמעבר לו נחשב להפרת מדיניות. בשלב האחרון שבו החליטו בפייסבוק להטיל את הסנקציות על חשבונות הפועלים עם AAS ולראות כיצד יגיבו, נבנתה נוסחה שמטרתה הייתה שחשבונות תמימים לא יפגעו.

מסקנות והמלצות : האם לעבוד עם מערכת אוטומציה עבור אינסטגרם ואם כן אז כיצד?

*קודם כל הרשו לנו להצהיר באופן חד וחלק – האוטומציה (או שימוש בבוט) באינסטגרם ממש לא מתה. ישנם אנשים שמשתמשים בתוכנות צד שלישי בשביל לבצע פעולות לגיטימיות דרך המערכת, לכן אין ביכולתה של אינסטגרם להעניש קולקטיבית את כל משתמשיה.

אך אין זה אומר שהחלק האחרון בניסוי לא יכול ללמוד אותנו דבר או שניים לגבי נקיטת צעדים נכונים אם רוצים להכניס מערכת AAS ככלי לדחיפת החשבון.

אז כפי שצויין, החוקרים היו זהירים מאוד במתקפה על הבוטים. הנוסחה שנבנתה התבססה על מיקומי כתובות ה IP של החשבונות שפעלו תחת האוטומציה, סווגו על פי מדד הפעילות האותנטית שלהם וכזו שנעשתה על ידי בוט.

גל אחד של סנקציות היה במשך שבועיים וחל רק על כ-20% מחשבונות של מערכות האוטומציה שנבדקו. הפעולות שנעשו היו חסימות לחשבונות ומחיקת פעולות פולואו של דילאיי ביום, כלומר כל פעולה כזו בוטלה. הצעד הבא נעשה כנגד 90 אחוז מהחשבונות (10 אחוז הנותרים היו קבוצת מחקר מבוקרת, שמטרתה הייתה לראות האם יש השפעה גם לחשבונות שלא נפגעו).

היו מספר תלונות שהגיעו ממשתמשים ‘לגיטימיים’ (שפשוט היו מכורים לרשת החברתית בצורה כפייתית) והן נלקחו בחשבון. בנוסף התקבלו כמה תלונות של מנהלי/ בעלי חשבונות שעבדו תחת AAS – ומסתבר שהן היו סוערות במיוחד…

נמצא שחסימות פעלו בצורה הטובה ביותר לטווח הקצר והסרה מוחלטת לטווח ארוך יותר. המערכות ידעו איך להתאושש מהמכה ולהמשיך הלאה. לגבי הורדת פעולות הפולואו בדילאיי- היו רק מספר פרופילים שעלו על כך, לא ‘הזיז’ יתר על המידה.

גם בשנה האחרונה (חודשי מאי-יוני) נעשה סוג של ניסוי דומה, בהיקף הרבה יותר רחב ובעוצמה הרבה יותר חזקה מבחינת הענישה. נכון לכתיבת שורות אלו, לא נרשמת איזשהי פעולת נגד מיוחדת של פייסבוק מול פעולות אוטומציה, אך ייתכן מאוד שזה השקט שלפני הסערה.

איך אפשר להתמודד עם הנושא?

קודם כל מומלץ לצפות בסרטון האחרון שמנהלת שירותי האינסטגרם שלנו, עדי אנקנוינה, העלתה ליוטיוב ומסבירה בצורה מעמיקה בנוגע לשינויים האחרונים בפלטפורמה ודרכי ההתמודדות.